מסטר טרויוקי אוקזאקי ז"ל, דאן 9 J.K.A. ודאן 10 I.S.K.F לשעבר יו"ר ארגון ה- I.S.K.F , ארגון המאגד בתוכו מועדונים מרחבי ארה"ב ומדינות מכל העולם.
כאשר מסטר אוקזאקי התכונן לבחינה לדרגת הדאן 1 (חגורה שחורה ראשונה) אצל מסטר פונאקושי הוא השקיע מאמצים רבים ואף דאג לעודד ולאמן את שני חבריו שרצו לעזוב את האימונים. ביום המבחן שני חבריו קיבלו חגורה שחורה והוא לא. אוקזאקי שבצעירותו היה בעל מזג חם, החליט שההחלטה חסרת הגיון לחלוטין. הוא ניגש למסטר פונאקושי ביראת כבוד וטען בפניו שהוא חש שהמבחן לא היה הוגן, וביקש ממנו להסביר לו את מהות הקרטה ואיך להצליח. מסטר פונאקושי , תוך הפגנת רצינות רבה ענה לאוקזאקי: "אני מבין את בעייתך אוקזאקי, ואני אכן אגלה לך את מהות הקרטה. אך זהו סוד ועליך להיות זהיר בשימוש בו". אוקזאקי הסכים מיד בהתלהבות ופונאקושי סימן לתלמידים שיעשו מדיטציה (בכדי לנקות את הראש) ואז נשען לעברו של אוקזאקי ולחש באוזנו: "המהות האמיתית של הקרטה-דו, אוקזאקי, היא:
"keep training, just keep training" ("המשך להתאמן, רק המשך להתאמן").
מסטר אוקזאקי מספר שאותו אירוע נחרט בליבו ותמיד הוביל אותו בדרך הקרטה שלו. מסטר אוקזאקי, הוא אכן אדם יוצא דופן, בעודו מתקרב לגיל 80, הוא מפגין כושר וביצועים כשל אדם שגילו מחצית משנותיו.
יש אנשי קרטה שאומרים: "אין אנו יודעים מי המציא את ה- Mawashi-geri וה- Yoko-geri אך סנסאיי אוקזאקי הוא האדם ש- perfected them " (הביא את הביצוע שלהם לכדי שלמות).
מסטר אוקזאקי החל את דרכו באומנויות הלחימה דווקא באומנויות הג'ודו והקנדו. עם היכנסו לאוניברסיטת טאושוקו בטוקיו הוא חזה בהדגמת קרטה ואייקידו והתרשם משניהם. הוא החל להתאמן בשני המקצועות ולבסוף החליט לבחור בקרטה. האימונים הראשונים, לדבריו היו קשים ומתישים (6 ימים בשבוע, 6 שעות ביום), ובנוסף אלו היו אימונים חד גוניים לחלוטין - רק מכות אגרוף, או רק בעיטות. בתום השבועות הראשונים מרבית התלמידים פרשו. אלו שנשארו - הרוויחו. בתום לימודי הכלכלה לתואר הראשון בשנת 1953, מסטר אוקזאקי שהיה אז דאן 3, עבד בתעשייה זמן קצר ובשנת 1955 עם הקמת ה- J.K.A החל לעבוד כמאמן.
שני בני חסותו הראשונים בקורס המאמנים הבכירים של ה- J.K.A היו סנסאיי מיקאמי וסנסאיי קאנאזאווה, שהיה אלוף יפן הראשון.
ב- 1961 נשלח מסטר אוקזאקי לפילדפלפיה במטרה לקדם את הקרטה באזור החוף המזרחי של ארה"ב. לאוקזאקי הוקצבו 6 חודשים לייסד את הארגון. בהגיעו לארה"ב הוא לא ידע מילה באנגלית, וזמן קצר לאחר מכן, הודיע לארגון שהמשימה בלתי אפשרית בזמן כה קצר. אי לכך הוא קיבל הארכה ל'זמן מה'… כמעט 30 שנה חלפו מאז. ההתחלה הייתה קשה מאוד, תלמידיו לא הבינו אותו, וכל שהוא ידע להגיד היה: "Shut up, just do it", לאחר זמן מה הבין שיש בעיה כי כמעט כל תלמידיו עזבו. אשתו לעתיד, הגיעה בזמן והסבירה לו כיצד לתקשר עם האנשים בצורה מתאימה.