כתב צור אפרתי
רבים מכירים את המילה (בעיקר מסרטים או מהטלוויזיה) סנסאי מיאגי מקרטה קיד, או סנסאי ספילנטר מצבי הנינג'ה ועוד, חלק מכירים מושג זה מאומנויות לחימה מהתקופה שהתאמנו כילדים (או מתאמנים עד היום) בקרטה, ג'ודו, אייקידו או כל אמנות לחימה יפנית אחרת. אך מה היא משמעות המילה, מה זה אומר כשמישהו הוא סנסאי? ברור לכולנו שזה הרבה יותר ממורה, מישהו בעל סמכות אחרת, משמעות אחרת וכמובן אחריות אחרת. כמו בהרבה מושגים יפנים, יש לנו את הפירוש הפשוט ויש את המשמעות מעבר למילה ופירוקה אשר נמצאת ברובד התרבותי/היסטורי. לפעמים נחוץ לחקור מעבר למשמעות זו, רבדים פנימיים יותר, אשר יש להם קשר תלוי מקום וזמן.
בואו נכיר את דמות הסנסאי מקרוב וננסה להבין את המילה סנסאי בהקשר הנרחב. פירוש המילה ומשמעותה המילה סנסאי (Sensei) היא מילה יפנית המורכבת משתי מיליות המשלימות את המילה סנסאי. על פניו הפירוש הוא מורה, אך חלוקת המילה למיליות טומנת בחובה משמעות וכוונה הרבה יותר עמוקה. המילית סן (先; sen) פירושה: לפני, לפנים או קודם; בעוד המילית סאי 生); sei ) פירושה: חיים או להיוולד. חיבור זה יוצר, בצורה פשטנית, את הרעיון "זה שנולד לפני", או במבט עמוק יותר "זה שחי לפני ומתווה לי את הדרך לחיים". כלומר סנסאי הוא אדם אשר הלך בדרך בה התלמיד עוד לא הלך ומתווה לו את הדרך. התרבות היפנית, כמעט כולה ובכל רבדיה, מעורבת עמוק בתוך התורה הקונפוציאנית, אשר באה לידי ביטוי בהיבטים שונים כמו התפיסה הפטריאכלית ורעיון ה'ספמאי - קוהאי' (מושגים אשר יוסברו בהמשך).
תפיסת הסנסאי, הסמפאי והקוהאי נטועה עמוק בשורשי התפיסה של הפילוסופיה היפנית אשר מקורה מן החכם הגדול קונפוציוס, או בשמו הסיני קונג פו-דזה (孔夫子; Kong Fu-dze; המורה הגדול קונג), חכם סיני אשר חי במאה ה-5 לפני הספירה. בתורה זו, אשר קרויה קונפוציוניזם, נהוג לחלק את העולם לחמישה סוגי היררכיות שונות, כאשר ההיררכיות מבוססות על בכיר וזוטר. כללי ההתנהגות מאוד ברורים ומבוססים על כבוד הדדי עמוק בין שני הצדדים, אך גם קיימים הבדלים ברורים בין שני התפקידים. על הבכיר תמיד לתת לזוטר את כל הכלים, הידע, ההבנה כדי שיצליח, ישגשג, יגדל להיות חזק, חכם ומוצלח. תפקיד הזוטר לציית, להקשיב וללמוד. באמנויות לחימה בפרט ובאופן כללי ביפן היחס לאדם הנקרא סנסאי הוא ברמה מאוד גבוהה, יש להתייחס אליו בכבוד, להקשיב לו ולפעול לפי הנחיותיו. לעומת זאת, עם ההיררכיה היפנית וכל המשמעויות שלה, לא כל מי שבוגר ממני הוא סנסאי ולא כל סנסאי הוא בוגר ממני בגיל. אך היחס לסנסאי תמיד יהיה כאל בכיר ממני, בר סמכא ואדם שיש לציית להוראותיו. אדם בכיר ממני יקרא סמפאי (先輩; Sempai) למעשה זה אמור להיות סנפאי אבל בגלל נוחות בהגייה היפנית זה נקרא סמפאי), גם היא מילה ביפנית אשר מורכבת משתי מיליות ("לפני" ו"עמית") אשר משמעותן ביחד היא אדם בכיר ממני, בן/בת לאותה קבוצה (עמית) אך הגיע אל הקבוצה קודם (תלמיד בכיתה גבוהה יותר, חניך בחגורה בכירה יותר, עמית לעבודה עם ותק גבוה יותר). כל בכיר תמיד יהיה סמפאי, אך לא תמיד יגדל להיות סנסאי וזאת מסיבות שונות, ארגוניות, מנהליות או פשוט אופי ושאיפות של האנשים השונים. מצד שני נמצא הזוטר שנקרא קוהאי (後輩; Kōhai), מורכב משתי מיליות יפניות ההפוכות לסמפאי (כלומר "אחרי" ו"עמית") ומדובר על צעיר יותר, מתלמד או בעל ניסיון מועט. השימוש במילה קוהאי לעולם תהיה של אדם כלפי עצמו וסמפאי לעולם לא יפנה לאחר כ"קוהאי", שכן זה יכול להיחשב עלבון (כמו המילה "צעיר", "ירוק" או "טירון" בעגה הצבאית). אך בהחלט מכובד לפנות לבכיר בתואר סמפאי. אם כך, אפשר להבין שלתרבות היפנית, יש קשר העמוק עם התורה הקונפוציאנית והיא חברה המגדירה את עצמה כחברה היררכית ובה כללים מאוד ברורים. לכן, אמנויות הלחימה היפניות, בצורה טבעית, גם הן "גדלו" בתוך התרבות היפנית. ראשי הארגונים ומפתחי השיטות הם "בוגרי התרבות היפנית" ולכן גם התרבות האירגונית, הניהולית, התפיסתית, ההתנהגותית והמשמעתית מבוססת על אותה תורה של קונפוציוס.
לאחר שהבנו שסנסאי הוא לא רק מורה, אלא גם דמות שמובילה אותנו בדרך החיים, צריך להתחיל להבין מעט יותר את המשמעויות של המנהיג הזה. זאת מתוך התפיסה שהקרטה-דו הוא דרך חיים ולא שיטת לחימה או חוג ספורטיבי בלבד. כאשר מדובר על אמנויות לחימה, על סנסאי להיות בעל בקיאות רבה בתחום, עליו ללמוד, לחקור, לשאוף להעמיק ולהשתפר, הן למען עצמו והן למען חניכיו. מצד אחד עליו להיות מורה ומנחה ומצד שני, אולי לא בהכרח סותר, גם תלמיד. על אף בקיאותו הרבה, על סנסאי מוטלת אחריות כבדה ועיצוב חניכיו בצורה הטובה ביותר ולכן עליו לענות לשאלות חניכיו, לתת להם תשובות מתוך עומק ידיעותיו אך גם לדעת מתי לומר "אני לא יודע" וכמובן למצוא את הדרך אל התשובה. אך, אין די בכך! סנסאי חייב לדעת ולהכיר היטב את התחום אותו הוא מלמד, וגם אין די בכך! סנסאי גם צריך ללמד איך נוהגים, מה הם קודי ההתנהגות ואיך להגיב במצבים שונים. על סנסאי לא רק להטיף לחניכיו איך לנהוג, אלא גם לנהוג בעצמו על פי אותה דרך שהוא מתווה ולתת דוגמא לתלמידיו.
הציפיה מהחניך (קא)
המושג קא (家) במשמעותו הפשטנית הוא בית, אך כאשר הוא בא עם מקצוע או תחום עיסוק כמו המושג "קרטה-קא" (空手家), הכוונה היא לאדם העוסק בקרטה, לרוב מדובר בחניכים, מהזוטרים עד הבכירים, ללא מדריכים ומאמנים. על פי התפיסה הקונפוציאנית, גם לזוטר יש כללים ברורים של התנהגות והם ציות מוחלט לבכיר, משמעת, כבוד ולויאליות מוחלטת לאותו בכיר, בלי הסתייגויות ובלי להסתכל לצדדים. זאת תוך כדי התפיסה שתפקידו של הבכיר הוא להקנות את כל הכלים להצלחתו.
כמובן שכאן בארץ ישראל, במאה ה-21, אין באמת אפשרות, רצון, נחיצות או יכולת לכפות את התורה הקונפוציאנית על חניכים. אך רוח הדברים, של כבוד, משמעת ועוד חשובות מאוד במסר של דמות סנסאי, התנהגות החניך והדינמיקה ביניהם. על החניך אשר רוצה ללמוד, להקשיב לכל מה שהסנסאי אומר, תוך כדי כיבוד הסמפאי (הבכיר), לבצע את כל בקשותיו תוך כדי ניסיון לעשות זאת בהקדם האפשרי. כלומר, כאשר הסנסאי מבקש לבוא, באים בריצה; כאשר הסנסאי מבקש להשתפר, עושים מאמץ עילאי כדי להשתפר במהירות; כל דבר כדי לבצע את בקשת הסנסאי, תוך הנחת מוצא שהאינטרס העיקרי שלו הוא הצלחת החניך. לסיכום, כפי שניתן להבין, בתפיסה היפנית, אשר משפיעה רבות על דרך הקרטה, דמות הסנסאי היא הרבה מעבר למדריך כושר, מאמן ספורט או אפילו מורה בבית הספר. כמובן שאין זלזול באף אחד מן המקצועות שהוזכרו, או במקצועות אחרים, אך יש דגש על השוני באופי בין האנשים במקצועות אלו לאופי אשר נדרש מסנסאי. הסנסאי הוא דמות שמלמדת, מתווה דרך, מהווה מודל לחיקוי, מעודדת לאמץ נורמות חברתיות ותרבותיות שהן שונות מהנורמות המוכרות, מקנה ערכים ומנחיל מסלול להמשך למידה, התמדה, השקעה וצמיחה אישית של כל חניך. סנסאי הוא דמות אשר חייבת, מכורח המציאות, ללמוד, לגדול, להתפתח וכל זאת תוך השקעה מרבית למען חניכיו והצלחתם שנמצאים בראש מעייניו. כמובן שמי שבוחר להיות חניך, בוחר את הסנסאי שלו, אך בעשותו כך, הוא בוחר להישמע לכללים, לחוקים, להנחיות ולכל המשתמע מכך. לא כל חניך יגדל להיות סנסאי, אך כל סנסאי היה וימשיך להיות חניך. עכשיו משהבנו מה זה דמות הסנסאי, לא נותר לנו אלא לכבד את עצמינו ולומר לו אוס!