אוס

אפשר לשמוע את הקריאה "אוס" מתלמידי אמנויות לחימה מכל הסוגים הן ביפן ובהן במערב. לעתים משתמשים בה בביטוי לברכה, לפרידה או להכרה. זהו ביטוי יפני וכשמתאמנים בדוג'ו ביפן שומעים אותו לעתים קרובות.

אולם העניין אינו פשוט. כמו כל ביטוי יפני,  ל -"אוס" יש מטען כבד של כללי שימוש והיגוי. רוב האנשים המשתמשים במילה היום אינם הוגים אותה נכון וגם אינם משתמשים בה בזמנים הנכונים.

האם אתה "אוסוהוליק"? האם אתה משתמש במילה נכון? האם אתה הוגה אותה נכון? האם אתה משתמש בה יותר מידי? האם אתה נמנע מלהשתמש בה לחלוטין מכיוון שהבנת שיתכן שאינך משתמש בה נכון, ואינך רוצה שדובר יפנית שוטפת ילעג לך? אתה בחברה טובה. "אוס" הוא ביטוי מחוספס, וככזה אפילו המקומיים אינם בטוחים מתי להשתמש בו. אפילו היפנים משתמשים במילה בזמן הלא נכון ומוצאים עצמם נלעגים על-ידי יפנים אחרים על שימוש לא מנומס במילה, או בטון דיבור בלתי הולם. ביטויים מעין אלה קיימים בכל שפה, אולם השפה היפנית במיוחד היא שפה שבה מי שעושה בלאגן עלול להסתבך.

השפה היפנית בנויה כך שהיא דואגת בראש ובראשונה לסגנון דיבור אדיב, אבל קל מאד לדבר יפנית שלא באדיבות. אדם שידבר יפנית בלתי אדיבה יגרום ליפני אחר ללעוג לו שהוא gaijin "גאיג'ין" (זר), אשר מדבר כמו ילד ואין לו תרבות כמו ליפנים. אם ברצונך למנוע מאנשים ללעוג לך או להתייחס אליך כמו אל ילד, המאמר יעזור לך בדיוק לצורך זה. המאמר מכסה את המקורות של המונח "אוס", היגוי נכון, תופעת הדוג'ו ה"אוסוהוליק", שימוש נכון במילה בסיטואציות שונות, הקבלה לקולות של רוח לחימה בשימוש במערב ודוגמאות לשימוש נכון ולא נכון במילה. עם סיום קריאת המאמר יתכן כי תרגישו מוכנים לצעוק "אוס" מידי פעם, או שיתכן כי תעדיפו להפסיק לחלוטין להשתמש במילה מכיוון שזה פשוט מסובך מידי לזכור את כל הכללים.

מהיכן הגיע הביטוי ? שאלה טובה. למרבה הצער, היפנים אינם בדיוק יודעים מאין בא הביטוי. קיימות שתי תיאוריות מובילות בנוגע למקורות השימוש המודרני בביטוי "אוס", העניין הוא שאלה הן רק תיאוריות. ניתן לעשות יותר מאשר סתם ספקולציות באשר לחקירה מהיכן הגיע הביטוי.

לתיאוריה הראשונה נפנה למאמר של ד"ר מיצוטאני אוסאמו "השפה המדוברת בחיים היפניים". ד"ר מיצוטאני הוא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת נאגויה, ולעתים קרובות הוא מפרסם מאמרים בנושא בלשנות בעיתון יפני בשפה האנגלית.

ד"ר מיצוטאני מספר על ניסוי שביצע כאשר בירך אנשים ברחובות ובחן את התשובות שלהם. הוא תמיד אמר "אוהיו גוזאימאסו" (Ohayo gozaimasu) שפרושו, בנימוס רב, "בוקר טוב". בזמן הניסוי, הוא שם לב שהברכות השתנו בהתאם למצבים שונים. אצנים שהוא בירך אותם בזמן שרצו, השיבו בשפה גסה יותר ביחס לאנשים שהלכו ברחוב לכיוון יעד מסויים. במחקר שלו, הוא גילה שרוב האצנים ענו לו:"אוהאיאוֹסוּ" (Ohayossu), "אוהאיאוּסוּ" (Ohayoosu), "אוּסוּ" (Oosu) או "אוֹסוּ" (Osu). בתשובות של האצנים ניתן לראות דפוס תשובות ברור. בעוד הברכה "אוהיו גוזאימאסו" (Ohayo gozaimasu) היא פורמלית יותר ומקובלת בין אנשים שפחות מכירים, הברכה "אוהיו" (Ohayo) היא פחות פורמלית ומקובלת בין חברים או בין אנשים השייכים לאותה קבוצה (במשרד למשל).

Ohayossu ו- Ohayoosu, נחשבות לברכות ספורטיביות יותר, ביטויים גבריים. תוכל אולי לשמוע ביטויים אלה משכן שאינך מכיר היטב כאשר תפגוש אותו עובר לידך בריצה. השימוש בשפה הוא שונה בין גברים ונשים ביפן יותר מאשר באנגלית. קיימים ביטויים שהם בשימוש ברור של גברים או של נשים בלבד, והיפנים רואים זאת כבלתי הולם שגברים ישתמשו בביטויים "נשיים" ולהפך. שימוש בביטויים "נשיים" שמור רק לטרנסווסטיטים (גברים הנוהגים ללבוש בגדי נשים).

Ossu או oosu, הם ביטויים מאד גסים של גבריות, אשר נמצאים קודם כל בשימוש של נערים צעירים, וכן גברים הנמצאים בפעילות ספוררטיבית ביחד. בדרך כלל המילה מכוונת כלפי קולגות, לא אל המאמן או מישהו בכיר. נשים אינן משתמשות במילה, מלבד בפעילויות ספורטיביות מסויימות שהתרבות שלהן מכתיבה זאת גם לנשים.

מתוך המחקר ברור, כי כל ארבעת הביטויים Oosu, osu, ohayosu, ohayo, ohayho gozaimasu קשורים זה בזה. זה כנראה קיצור של ohayo gozaimasu.

ד"ר מיצוטאני כותב בספרו, כי Osu הוא ביטוי מחוספס בו משתמשים גברים כלפי גברים אחרים, ושמשמעותו "אהלן".

לסקרנים מביניכם, קיים ביטוי מחוספס יותר מ- "אוס", “או" (Oh) נחשב לביטוי מחוספס יותר, גברי יותר ואף גס יותר מ - "אוס".

התיאוריה השניה באשר למקור המילה "אוס" פונה לאופן האיות של המילה. המקור לקוח מכתב הקנג'י (kanji) – כתב סימנים סיני. סימן הקנג'י הראשון הוא הפועל היפני Osu שפרושו "לדחוף" או "ללחוץ". זוהי מילה רגילה שמשתמשים בה בהקשרים כמו "לדחוף את האוטו שנתקע". סימן הקנג'י השני הוא הפועל היפני shinobu שפרושו "לשאת" (לסבול, להמשיך) או "להחביא". הביטוי "אוס" הוא עם כך שילוב של שני המושגים ביחד. מכאן ניתן להסיק מספר אפשרויות באשר למשמעות ההיסטורית של הביטוי:"לדחוף ולסבול" – פרוש שמשמעו להתמיד בתנאים קשים. זהו פרוש מאד יפני ומאד צבאי, שמתאים לשוטוקאן ששורשיו בזמן כלשהוא בהיסטוריה הצבאית של יפן.

"לדחוף ולהחביא" – פרוש שמשמעו להתאמץ מבלי להראות שקשה לך. גם זה עקרון מאד יפני. לפי התרבות היפנית, אין זה הולם להראות בפניך את כל רגשותיך. בשיעורי קרטה ביפן החניכים אינם מראים בהבעת פניהם שום רגש גם כאשר קשה להם. "אונגאישימאסו" (" Onegaishimasu") זו מילה שניתן לקשר ל- "אוס" זוהי מילה נימוסית שפרושה "בבקשה" או לפעמים "סליחה", ויש אנשים שמשתמשים בה במקום במילה "אוס".

חשוב להבדיל בין המקורות של המילה "אוס" לבין השימוש הנוכחי בה. התיאוריות שהוצגו לעיל הן רק תיאוריות, כאשר בפועל המקורות האמיתיים אינם ידועים לא למומחים בקרטה ולא ליפנים בעצמם. ההבדל בין התיאוריה ש- "אוס" היא ברכת בוקר טוב לבין התיאוריה ש-"אוס" זה "לדחוף", יוצר את ההבדל לגבי השימוש הראוי לביטוי היום.  

איך מבטאים "אוס" נכון ? יש 3 אפשרויות: , ossu, ohsu Osu . אין הבדל במשמעות המילה בשלושת ההיגויים השונים. רוב המערביים מבטאים את המילה לגמרי לא נכון. יש מאמרים באתרי אינטרנט רבים, המספרים כמה חשוב ה "אוס" באימוני קרטה ואיך צריך לבטא אותו, אך למרבה התמיהה הם מלמדים היגוי שאינו אפשרי בכלל ביפנית. רוב המערביים מבטאים: Oosssss (מתחרז עם book). אבל התנועה הנכונה ביפנית היא ohsu אשר מתחרזת יותר עם המילה coast או most. או ליתר דיוק יותר דומה ל-אוֹס. אם זה יותר ou או יותר o – זה כבר תלוי במבטא של כל יפני ויפני, ובכללי ההיגוי היפניים. הצרה היא, ש- "אוס" היא מילה קשה להיגוי ביפנית, וכאשר מערבי מבטא אותה, היא יותר נשמעת כמו המילה "usu" שפרושה בכלל משהו אחר (mill-stone). יתרה מזאת, ההיגוי היפני מאפשר למתוח תנועות ולהאריך אותן למקצב כפול, כך ש- oo למעשה נשמע "אוֹ-אוֹ" ארוך בתנועה אחת. גם זאת דרך נכונה לבטא את המילה.

ביפנית גם יש עיצורים ארוכים. מותר להאריך את ה- s (ossu), אבל לא יותר מידי ssss, וגם אסור להאריך בו זמנית הן את העיצור sssss ואת את התנועה oo, אחרת תשתנה המשמעות של המילה.לא כמו באנגלית, היגוי לא נכון של מילה ביפנית עלול להפוך אותה למילה בעלת משמעות אחרת. אמנם היפנים יבינו את המשמעות של המילה שתאמר על-פי ההקשר, אבל מאחורי גבך הם ילעגו לך על ההיגוי השגוי שלך, שהוא כמו של gaijin או של ילד.

מכיוון שזה נחשב לביטוי מחוספס וגברי ביפן, מסוכן למדי להשתמש בו כלפי אדם יפני. יש להיזהר ולהשתמש בביטוי רק לפי המוסכמות שלהלן. זה ימנע ממך להפוך ל-"אוסוהוליק", וגם יעזור לדוג'ו שלך לחקות את הדוג'ו ביפן בשימוש נכון של הביטוי על-פי התרבות היפנית.לא כל מכוני הקראטה ביפן נוהגים לפי המוסכמות. זה תלוי במאמן ובהעדפותיו.

* גבר לגבר. בתור ביטוי גברי, מקובל שרק גברים משתמשים בו. נדירות הנשים שמשתמשות בו, והן בעלות תדמית גברית בסיטואציה שהן משתמשות בו. לדוגמה, נשים מאמנות מול חניכים בנים צעירים, מאמנות של קבוצות אתלטיקה, או בנות המשתמשות בסלנג של צעירים על-מנת להזדהות עם בן מסוים.

* "אוס" אומרים בדרך כלל אל גברים או נערים, ולא אל נשים, אלא אם כן הנשים שייכות לקבוצות שלעיל ודורשות שיפנו אליהן באמצעות "אוס".

* שיחה בין ספורטאים. לא רק באמנויות לחימה, אלא גם בין שחקני כדורסל לדוגמה.

* בקבוצת הגיל שלך. מותר להשתמש  ב- "אוס" מול חברים באותו הגיל בדיוק כפי שמותר להשתמש במילים בלתי נימוסיות בפורום כזה, מבלי שזה ייחשב למעליב.

* שיחה בתוך קבוצת חברים. לדוגמה, מותר לשני גברים בדוג'ו שהם באותו הגיל להשתמש ב- "אוס", אם הם גם חברים מחוץ לדוג'ו, ולא סתם למישהו שרק מתאמן איתם.

* כברכה. "אוס" אומרים למישהו אחר שרוצים לברך אותו – לא כשעושים קאטה, ולא לשופטים בתחרות. 

לאור הכללים הרבים לשימוש ב - "אוס", יש המעדיפים להימנע בכלל מלהשתמש בביטוי. אז מה אומרים במקום זה ?  אפשר פשוט לא לאמר כלום, להניד בראש. כאשר המאמן מעיר לך הערות, אפשר לענות "היי" (hai), או "הא" (haa) הפורמלי יותר. במכונים שמחוץ ליפן, אפשר להשתמש בשפה המקומית במקום  ב -"אוס". לדוגמה – "כן", "אני מבין", "מובן", "חיובי".

מתוך הכללים שנמנו לעיל, ישנם זמנים רבים שבהם אין להשתמש ב- "אוס" כלפי אנשים אחרים. הכללים פשוטים למדי, אבל הם רבים. על-מנת לפשט, חישבו על המילה כמו סלנג של בני טיפש-עשרה.

* זה הולם להשתמש בה מול קבוצת החברים שלך, ולא הולם כלפי אלה שיש להם דיסטאנס ממך, עם מערכת יחסים נימוסית.

* בלי בנות. לא אומרים "אוס" לאישה. בכלל ביפן גברים משתמשים בשפה אדיבה מסויימת כאשר הם פונים אל אישה.

* לא כלפי הסנסאי. יחד עם זאת, המאמן עשוי לבקש ממך להשתמש  ב-"אוס".  יש מאמנים הרואים חניכים שמשתמשים יותר מידי ב-"אוס" כילדים בלתי בוגרים. מוטב, כאמור, להשתמש במילים מנומסות יותר.

* לא כלפי זרים. "אוס" זו מילה של "בתוך הקבוצה". הקבוצה היא לא כל הדוג'ו, אלא רק החברים שלך.

* יש מכוני קרטה בצפון אמריקה המעודדים את כולם לאמר "אוס" לכולם, בין אם אלה אורחים, הורים, ילדים, נשים, גברים, חברים או אנשים שאתם לא ממש אוהבים. טכנית זהו שימוש לא נכון במילה. בדוג'ו ביפן, אם רואים דבר כזה, זהו שימוש גס של צעירים קלי דעת.

* לא לפני שבדקתם את המקובל על-פי הנוהגים המקומיים.

* לא בטלפון עם חניכים שמתאמנים איתך אבל אינם חברים קרובים שלך. 

להשתמש ב- "אוס" למטרות שונות איננו פשע, לכל היותר זה עלול להציק לאנשים. מנגד, רבים אוהבים את האפקט של ה-"אוס" על עבודה קבוצתית והרגשה של ביחד. לעתים מילים רועשות מקרבות קבוצה יותר טוב אחד לשני.